מה צריך לדעת על טיפול בהפרעות שינה

  • תגובות
  • בעיות שינה, זמניות וקבועות כאחד, הן במרבית המקרים מטרד הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים. הפרעות שינה, ברמה הדורשת התערבות רפואית, הן רחבות היקף ובאות לידי ביטוי במהלך החיים ברבע מן האוכלוסייה כאשר שכיחות הבעיה עולה ככל שמתקדם הגיל ובעיקר בקרב נשים.  למעשה, 30%-45% מהאוכלוסייה המבוגרת (50+) סובלים מהפרעות שינה.

    freedigitalphotos.net | Image courtesy of photostock

    הבעייתיות בטיפול תרופתי:

    לתרופות השינה ישנם כמה חסרונות, החל משינה שאיננה איכותית שלא משיגה את מטרתה – ריענון הגוף, דרך תופעות גמילה ועד סכנת נפילה או פציעה בגילאים מבוגרים.

    אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

    בשלב ראשון מומלץ למי שסובל מבעיות שינה לבחון את הרגלי השינה שלו ואת היבטי השמירה על היגיינת שינה. כלומר, הימנעות מביצוע פעילות ספורטיבית ומצריכת מזונות כבדים ומשקאות דוגמת קפאין ואלכוהול בשעות שלפני השינה, הקפדה על סביבת שינה שקטה וחשוכה וכן הלאה.

    במידה והיגיינת השינה נכונה ובכל זאת לא מושגת שינה מספקת מומלץ לבחון את הסיבה לבעיית השינה. בגילאים מבוגרים, ישנה שכיחות גבוהה של בעיות שינה בעקבות ירידה בהפרשת הורמון השינה- מלטונין. חשיפה לאור השמש במהלך היום עשויה לסייע בהסדרת הפרשת המלטונין. במידה ועדיין אין מזור ניתן לטפל בבעיה באמצעות תרופה המבוססת על מלטונין בשחרור ממושך (סירקדין). תרופה זו מיועדת לגילאי 55 ומעלה ועשויה לסייע בפתרון הבעיה מבלי לגרום לתופעות של נמנום בבוקר שאחרי ולאפקט התמכרות.

     עם זאת, גם במלטונין לא כל הנוצץ זהב היות ומדובר במנגנון אשר עובד על הסדרת השעון הביולוגי כך שמשך הזמן הנדרש עד להשגת אפקט עומד על חודש ולעיתים אפילו יותר. עוד חשוב לציין כי במקרים מסוימים בעיות השינה הינן על רקע של תופעות של לחץ וחרדה. במקרים אלה השימוש בנוגדי דיכאון עשוי לסייע גם כן בהשריית שינה.

    ההכרה כי בעיות השינה גורמות לנזק משמעותי לאיכות החיים ולבריאות השתרשה בשנים האחרונות בציבור. עם זאת, עדיין ישנו חשש משימוש בתרופות השינה השונות. במקרים מסוימים החשש מוצדק אך יחד עם זאת, שימוש מושכל בתרופות אלה והקפדה על היגיינת שינה וחשיפה לאור השמש כאמצעי עזר ראשון לטיפול בנדודי השינה עשויים להביא לפתרון הבעיה ולשיפור משמעותי באיכות החיים ובבריאות הגוף והנפש.

    הכתבה נכתבה בעזרתו של פרופ’ יורם ברק, פסיכיאטר מומחה, מנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בביה”ח אברבנאל 

    רות ברונשטיין


      טיפים ומאמרים נוספים: